קהילת בין ההדרים היקרה,

תלמידים, הורים, חברותיי וחבריי לצוות ברבות השנים

"הייתה זו אהבה ממבט ראשון"

מאיפה להתחיל.. ואיך בעצם נפרדים ממקום שהפך עבורי בית כה אהוב?

בחרתי לכתוב בנימה אישית מלב אל לב, ממני אליכם, כפי שראיתי את העשייה שלי בבית הספר בשמונה השנים האחרונות.

צוללת לרגע לתקופה שהפכה בלתי נשכחת עבורי שבה הייתי "מורה למוזיקה" אבל בין היתר גם פשוט "מאיה", שבהתחלה בסך הכל רצתה להשלים את שנת הסטאז' וכלל לא חשבה שתישאר בבית הספר. אותה מאיה שהיו לה תנאים – להשקיף על מגדל המים מחלון הכיתה, להריח את ריח האדמה אחרי הגשם, ליהנות מריח הפריחה באביב ולראות באלות של חציר בחג שבועות. אותה שנה הפכה לעוד אחת ועוד אחת ובכל פעם גיליתי מחוזות חדשים, מרגשים שבהם מרחבי עשייה אינסופיים שטומנים בחובם אושר, שמחה ובמיוחד המון אהבה.

כך נרקמה לה אט אט מערכת יחסים מופלאה, מחבקת ומכילה ביני לבינכם שבה הענקתם לי אהבה עצומה שנתנה לי תמיד כוחות, חיזקה אותי, הייתה עבורי עוגן, הניעה אותי לעשייה ויצרה אצלי תשוקה והתלהבות להמשיך עוד ועוד.

זכיתי להגשים יחד אתכם חלומות רבים ולהוביל את החינוך המוזיקלי בבית הספר שהתחיל אי שם בערב שירה בציבור לכבוד חג שבועות, המשיך בהקמת מקהלות, שילוב תכנית נגינה בחליליות והרכב מצוינות, העשרה נוספת דרך תוכנית הקונצרטים, הכנת רעשנים בחג פורים, אינספור טקסים, אירועים וכמובן -שיעורים בלתי נשכחים עם כל תלמידי בית הספר שנשאו אותנו תמיד אל עולמות קסומים שם גילינו סודות של מילים וצלילים של מיטב המלחינים והמשוררים.

התקופה האחרונה הביאה איתה שינויים רבים גם אל מחוזות חיי והגיעה העת להיפרד, לסיום מודה לכם על הכל מכל ומקדישה לכם שיר שנהגתי לפתוח איתו את שיעורי מוזיקה בשבוע הראשון ללימודים:

"הימים חולפים, שנה עוברת.. אבל המנגינה לעולם נשארת"

מאחלת לכם לשמור על המנגינה שלכם,

טפחו אותה, הקשיבו לה ותנו לה מקום, היא אוצרכם היפה ביותר

שמרו על קשר

אוהבת

מאיה

מדריכה ארצית למוזיקה בגיל הרך ​Ph.D Candidate maya.ai123@gmail.com